בין חג פורים לחגיגת הבחירות ובין תומכי החיסונים למתנגדים, מצאתי שזה עיתוי מצוין לדבר על זכות הבחירה, כבסיס לאושר והצלחה.
יש מי שקושרות את "זכות הבחירה" עם "חופש" ופעמים רבות יותר יש מי שרואה את זכות הבחירה כ"מותרות".
לאחרונה, בחרתי לראות בזכות הבחירה כזכות שהיא חובה, ועוד יותר מזה זכות שרבות מאיתנו נוטות לפספס, וחבל שכך.
למעשה, בכל רגע שאנחנו ערות אנחנו בוחרות, במודע ושלא במודע. מה ללבוש, מה לאכול, מה לעשות לפני מה, באיזה דרך לנסוע, באיזו מהירות, מתי ולאן?
זכות הבחירה נתונה לנו גם בתחומים משמעותיים יותר כגון – מקום עבודה, תחום לימודים, טיפולים רפואיים, ועוד. ככל שאנחנו בהתלבטות גדולה יותר כך אנחנו זקוקות יותר לאפשרויות הבחירה המושכלת שלנו.
בפועל, אנחנו לא תמיד משתמשות בזכות הבחירה, ופעמים רבות אנחנו שומרות על המוכר והידוע, דבקות במוסכמות חברתיות או כורעות תחת לחץ חברתי מכל סוג שהוא. לפעמים, אנחנו מקבלות החלטות ונוקטות פעולות מבלי להיות ערות לזכות הגדולה שלנו – זכות הבחירה.
הסיבות לכך מגוונות – אולי אנחנו מרגישות שאין לנו אלטרנטיבה, אולי אנחנו חוששות מלבחור אחרת מהמוכר והידוע בגלל שאנחנו פוחדות מכישלון (או אולי מהצלחה...). לעיתים אנחנו חושבות על אחרים במקום על עצמנו, אנחנו נעולות בסטיגמות או מגבלות חברתיות מבלי להתעלות מעל כל אלה ולחשוב – קצת אחרת.
מימוש זכות הבחירה מאפשר לנו את הזכות לחופש – אם תרצו חופש הבחירה. כאשר אנחנו פועלות במודע מתוך בחירה, אנחנו סוללות לעצמנו את הדרך לאושר והצלחה.
כמי שעוסקת באימון אישי ומעבירה באופן קבוע סדנאות העצמה אישית, ורואה באופטימיות כלי הכרחי לחיים, אני מאוד אוהבת את הספר "האי אפשר" של ענבל צדקה ומאמצת משם את הפיסקה הבאה–
"לא קל להגיע לאי אפשר, לפעמים אפילו קשה, אבל גם אתם, כשתעברו מאי-אפשר לאי אפשר תגיעו. זה המרחק מסתם אדם לאדם מאושר" (ציטוט מהזיכרון). המסוגלות הזאת, נמצאת בתוכנו, ואנחנו רק צריכות לגלות אותה ולחזק אותה כדי להגיע להגשמת חלומות שנמצאים אצלנו במעמקי הבטן או הלב.
רוצות דוגמא ? קחו את חג פורים – האם שמתן לב לילדים המחופשים?
האם הבחנתן בילדים שבוחרים לעצמם את התחפושות (מתוך חופש הבחירה) ואת אלה שמתחפשים למה ש"כולם" מתחפשים?
בוודאי ראיתן את עשרות הבנות שהתחפשו לנסיכות, אלזות, וכדומה, ושמתם לב לבנים שהתחפשו לשוטרים, חיילים, וכדומה. לעומתם - אם ראיתם את הבן שהתחפש לאלזה או את הילדה שהתחפשה לזורו, תדעו שהם הם מימשו את זכות הבחירה.
הילדות והילדים שבחרו אחרת, הם אלה שהקשיבו לעצמם, חשבו על האלטרנטיבות המקובלות אבל בחרו במה שהלב רצה ולא במה שמקובל.
מגיע להם כל הכבוד על התעוזה ולא פחות מהם גם להורים ששיתפו פעולה ולא ניסו להניא אותם מהתחפושת "המשונה".
עוד בחירות
על סדר היום הציבורי של ישראל, במרץ 2021 עומדות שתי "בחירות" הרות גורל.
- הבחירות לכנסת ישראל (מי סופר...) – עליהן ידובר רבות עד ה-23 במרץ. הדבר החשוב בעיני בעניין זה – בחירות במדינה דמוקרטית הן זכות שהיא חובה וחובה שהיא זכות. מעבר לכך אני מעדיפה לא להרחיב ולא להיכנס לפוליטיקה.
- על הזכות להתחסן (או לא) כנגד הקורונה – יש לי המון מה לומר, ובעיקר להפנות את תשומת לב המתנגדים לעובדות ולהזכיר שבדמוקרטיה קיים חופש כמעט מלא, כל זמן שלא פוגעים באדם אחר. בהקשר הזה אני אצטט רק משפט קטן אחד של הפילוסוף היהודי-בריטי ישעיה ברלין, שאמר "חרות עבור הזאבים זה מוות לכבשים", ולכן חשוב לקחת בחשבון שחופש טומן בחובו גם אחריות, ובשם האופטימיות והחשיבה החיובית, כדאי לבחור בחיים, לרצות, לממש את הרצון ולבחור בטוב ובמיטיב.
קצת חומר למחשבה
במסגרת לימודי להסמכה כמאמנת לחיים, השאלה שהכי הטרידה אותי היתה היקפה של "זכות הבחירה". בתחילה היה לי מאוד קשה להבין שהבחירה נתונה בידי כל אחד מאיתנו באופן גורף וכי רק אנחנו (אנשים בוגרים במדינה דמוקרטית) יכולים להחליט "על עצמנו".
למשל – איך בחורה מבית דתי יכולה לבחור בגיוס לצבא? איך חולה אונקולוגית יכולה לבחור לקחת תרופות וטיפולים כימותרפיים או לא?
בהמשך, הדברים התבהרו וראיתי אותם נכוחה.
הבנתי באופן חד משמעי, שכל פעולה יכול להיעשות מתוך בחירה.
בחורה מבית דתי יכולה לנהוג כמו כל חברותיה ולא להתגייס לצבא כלל או לבחור בשירות לאומי. היא גם יכולה לבחור כן להתגייס לצבא והיא צריכה לקחת בחשבון את המחיר שהיא עלולה לשלם (שידוך פחות טוב ? נידוי ?). עדיין, זכות הבחירה נתונה בידיה.
כשחשבתי על אמא שלי, זכרה לברכה, הבנתי לפתע את ההחלטה שהיא קיבלה כאשר עמדה בפני סבב טיפולים כימותרפיים נוסף ואמרה לי "די. אני לא רוצה לעשות את זה" וכל מה שאמרתי וניסיתי לשכנע אותה לא עזר. בזמנו, הייתי מתוסכלת לעמוד מולה, להבין את המשמעות של הפסקת הטיפולים ולבסוף להסכים איתה.
היום אני פשוט מבינה אותה. היא בחרה לחיות את החודשים האחרונים של חייה בלי הסבל הכרוך בטיפול הקשה הזה, גם אם זה אומר שהחיים יתקצרו בכמה חודשים.... זאת בחירה קשה, אולי אכזרית, אבל בהחלט בחירה.
בחירות נוספות שלנו, במודע ושלא במודע הן בתחום מערכות היחסים, נישואים, גירושים, חינוך הילדים ועוד ועוד ועוד. לפעמים, גם כאשר אנחנו לא בוחרים במודע ואולי לא בוחרים בכלל, אנחנו בהחלט יכולים לבחור את אופן ההתנהלות שלנו בסיטואציות השונות.
בסיכומו של דבר, גם אם הגורל קבוע (סימן שאלה) הרי שהרשות נתונה, והזכות הגדולה ביותר היא זכות הבחירה.
חומר למחשבה
מתי בחרת בפעם האחרונה?
באיזה תחום תרצי לבחור אחרת? למה?
בהנחה ובידייך נמצא המפתח לאושר והצלחה של עצמך - כיצד תבחרי לגלות אותו?
בהנחה שהגיע הזמן להגשמת חלומות – איך תבחרי יותר טוב ? מה תבחרי לעשות כבר מחר בבוקר?
בהצלחה 😊
